יום שלישי, 23 באוגוסט 2019, כ' תמוז ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-2425199

פרשת השבוע ביבנה

הרב סתיו , דבר תורה , פרשת שבוע

החג של העתיד

החג שמסיים את חג הפסח נקרא 'שביעי של פסח', ואותו אנו חוגגים לזכר הנס הגדול של קריעת ים סוף

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב אורי וילהלם

שליח חב"ד בשכונת נווה אילן

ב"ה

יהודי אחד התארח בליל הסדר אצל משפחה מכובדת ו'שוחרת אמנות'. במרכז הסלון עמדה מסגרת מפוארת אך בתוכה ניצב גיליון חלק ולבן. "מהי המסגרת עם הדף הלבן?" - ניסה לברר. "או... זה ציור נפלא של קריעת ים סוף". ענה בעל הבית בארשת חשיבות. "יפה. אך אם כן, היכן הים?", "הים נקרע!", משיב בעל הבית. "אבל היכן בני ישראל?", המשיך להקשות האורח, "בני ישראל כבר עברו", "אם כדבריך - אז איפה המצרים?", תהה האורח - "המצרים? אה, הם טרם הגיעו"

החג שמסיים את חג הפסח נקרא 'שביעי של פסח', ואותו אנו חוגגים לזכר הנס הגדול של קריעת ים סוף. כזכור, בחג הפסח יצאו בני ישראל ממצרים בניסים גדולים לאחר עשרת המכות. ביום השביעי ליציאתם ממצרים הם מזהים מאחוריהם את פרעה בראש צבא מצרים, המבקש להחזיר אותם בכוח לעבדות במצרים. מלפניהם היה ים סוף שסגר עליהם, ובני ישראל לא ידעו מה לעשות, אך ה' אמר למשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ". בעקבות הציווי קופץ נחשון בן-עמינדב למים והים נבקע, ובני ישראל עוברים בתוכו בבטחה. המצרים נכנסים בעקבות בני ישראל לים, אך כאשר בני ישראל מסיימים את החצייה ואילו המצרים עדיין בתוך הים - הוא נסגר עליהם והם טובעים. בעקבות הנס הגדול הזה בני ישראל שרים את 'שירת הים', ועד היום אנו מציינים אותו בחג שביעי של פסח.

אבל החג הזה שונה מכל יתר החגים, ולא מברכים בו את ברכת 'שהחיינו'. מדוע?

בתלמוד, במסכת סנהדרין, מובאת אמרתו של רבי מאיר ש'שירת הים' היא אחת הראיות מהתורה לתחיית המתים, שהרי השירה מתחילה במילים: "אז ישיר משה" - 'ישיר', בלשון עתיד - דהיינו שמשה עוד אמור לפתוח בעתיד בשירה. ואכן שביעי של פסח הוא גם החג של הגאולה העתידה לבוא. דבר זה גם רואים בהפטרת היום השני של החג (אותו מציינים רק בחו"ל) המדברת על הגאולה העתידה: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי... וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו".

ולכן אנו לא מברכים 'שהחיינו' בחג הזה, היות ששביעי של פסח בא לציין את מה שעדיין לא קרה - הגאולה העתידה. 'שהחיינו' היא ברכה על מה כבר קרה - ולא על מה שעוד יקרה. ולכן כיום אנו רק נזכרים ומעוררים בנו את התשוקה לגאולה, אך כשיבוא המשיח החג הזה יגיע לשלמותו ונברך 'שהחיינו' מתוך שמחה.

הבעל שם טוב היה מקפיד על עריכת סעודה שלישית באכילת מצה בחג הזה, והיה קורא לסעודה הזאת 'סעודת משיח', ואכן היום התפשט המנהג לאכול סעודה שלישית ולדבר בה על התשוקה והצימאון לבוא המשיח ולגאולה שתבוא במהרה.

חג שמח ושבת שלום,

הרב אורי וילהלם, יבנה

לתגובות והערות

052-7703178

uriwilhelm@gmail.com

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: