יום שבת, 19 בינואר 2019, י"ג שבט ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-2425199

בלוגים ביבנה

בלוגים, בלוגים ביבנה, בלוג ביבנה, טור ביבנה, טור אישי ביבנה, דבר העורך סטטוס יבנה, דבר העורך סטטוס יבנט

מר ביטחון לא הגיע

הטור השבועי של ציון בן שטרית

פורסם בתאריך:


המושג מר ביטחון היה נחלתם של כמה מהשרים ומראשי ממשלה בעבר. הראשון שזכה לכינוי זה היה ראש הממשלה דוד בן גוריון אשר בנוסף לתפקידו כראש ממשלה תמיד לקח על עצמו גם את תפקיד שר הביטחון. והן בשל תפיסתו הביטחונית הבלתי מתפשרת. אחריו כונו משה דיין, יצחק רבין ואריק שרון, מעניינת העובדה שדווקא כינוי זה דבק במנהיגי השמאל למעט אריק שרון שהיה בתחילת דרכו ימני אך שינה בערוב ימיו את תפיסתו הפוליטית לצד השמאלי יותר.

 

ובכלל לאורך כל ההיסטוריה מנהיגי השמאל כונו מר ביטחון בשל תפיסתם הניצית יותר, הנחושה והבלתי מתפשרת. די אם נביט על היסטוריית המלחמות של ישראל. והנה דווקא מנהיגי הימין אלו המצהירים הצהרות קיצוניות כמו, למגר את הטרור, לחסל את הנייה, לשטח את עזה, דווקא הם בשעת מבחן מוכיחים לנו שוב ושוב שמעשיהם והחלטותיהם רחוקות מהצהרותיהם הקיצוניות. כמו שקרה בסבב זה של ההתכתשות מול החמאס. בסבב זה הכול היה מוכן לתגובה שונה וחזקה כנגד החמאס אך מר ביטחון לא הגיע. ליברמן והקבינט הימני שמבקש להצהיר שוב ושוב שמדיניותו הביטחונית תביא לשקט והרתעה לצערי הרב התקפל ביחד עם כל חברי הקבינט וחתרו להסכם כאילו חיפשו סולם לרדת מהעץ. בעוד שהתושבים הרבים היו מוכנים להקריב מעצמם כדי להביא לסוף המתקפות האלה הבלתי נסבלות. העם הוכיח אומץ והקרבה ומנהיגיו קיפלו את הזנב. כולנו מחכים למתקפה נוספת שתגיע במהרה לנוכח איבוד ההרתעה וההתקפלות המוזרה שלהם.

 

מה גורם לפער זה בין ההצהרות הקיצוניות לבין הביצוע בשטח? סיבה ראשונה היא, מה שרואים מכאן לא רואים משם, כלומר קיים הבדל בין היותך בעל תפקיד עם אחריות לבין שאינך בתפקיד, סיבה שניה היא שפוליטיקאים הקשובים לרחשי הציבור מצהירים הצהרות חסרות אחריות כדי לגייס הון פוליטי כלומר עוד בוחרים המזדהים עם הצהרות נבובות שלא יתממשו לעולם. אבל רק כשהם  בתפקיד הם מבינים את גודל האחריות ומשנים את עמדתם. וכאשר הציבור יוצא כנגדם הם מסבירים את ביצועיהם הכושלים בהטלת דופי באחרים כמו לא אפשרו לי לא נתנו לי, והכי גרוע מאשימים את הרמטכ"ל ואת צמרת צהל בחוסר העמדת חלופות תקיפה נועזות. כמי שמכיר איך הצבא עובד כלפי הדרג המדיני יודע שהמטכ"ל מציג לצבא חלופות שונות עם יתרונות וחסרונות חלקם נועזות וחלקם מתונות ומי שמאמץ את החלופה המועדפת זה שר הביטחון והקבינט. יכולים שר הביטחון והקבינט גם לדרוש חלופות נוספות בהתאם לאגנדה שלהם ולאמץ אותה והצבא יבצע בהתאם, למה אם כן אם באמת הצבא לא הציג חלופות נועזות לא דרש שר הביטחון חלופות נוספות? יכולות להיות כמה סיבות.

 

סיבה ראשונה שר הביטחון לא מספיק יודע לדרוש חלופות נועזות כי אינו מכיר מספיק את יכולותיו של הצבא ואינו מוכן להסתכן באובדן גדול של חיילים. סיבה שניה היא חוסר יכולתו של שר הביטחון להכתיב חלופה נוספת ונועזת בהתאם לאגנדה שלו ,בשל חוסר אמון של המערכת הצבאית בשר הביטחון, בקיאותו ומקצועיותו. תוך כדי כתיבת טור זה מתפטר שר הביטחון ליברמן וכדי להציל את עורו הוא מאשים אחרים שלא אפשרו לו. ומנגד עונה לו ראש הממשלה מנהיג אמתי בוחר בגישה אחראית. נכון מנהיג אמתי בוחר בגישה אחראית, אך צריך גם גישה אחראית לפתור את הבעיה של שיגור הטילים בסבבים שונים כנגד כמעט חצי ממדינת ישראל.

 

צריך מנהיגות אחראית כלפי התושבים ויש צורך לגבש דרך פעולה שונה מבעוד מועד כנגד מתקפת הטילים החוזרת ונשנית. יש להחזיר את ההרתעה על ידי כך שיובהר לחמאס שהכללים השתנו ומה שהיה לא יהיה יותר. בנוסף לכך יש לקבוע את כללי ההסכם וזה לא עניין של ימין ולא של שמאל. יד אחד מושטת לשלום ויד אחת למלחמה ושתי הידיים משולבות זו בזו. כי תפקידה של מלחמה הוא להכין מצע לשלום או להסכם ארוך טווח.

 

לסיכום שמחתי לראות איך בעתות מלחמה עם ישראל מתאחד ומסייע ושוכח מהשיח המתלהם כולם ערבים זה לזה ומוכנים להקריב האחד למען השני, הלוואי ונוכל כולנו להביא את כל המשותף הזה בעתות המלחמה לעתות של שלום.

 

 
 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: