יום שבת, 19 בינואר 2019, י"ג שבט ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-2425199

בלוגים ביבנה

בלוגים, בלוגים ביבנה, בלוג ביבנה, טור ביבנה, טור אישי ביבנה, דבר העורך סטטוס יבנה, דבר העורך סטטוס יבנט

פוליטיקה של רייטינג וקרדיט

הטור של ציון בן שטרית

פורסם בתאריך:


מפליאה אותי העובדה שכל תחום בחיינו הפך להיות מלחמה על רייטינג וקרדיט. הרשתות החברתיות, תכניות הטלוויזיה והרדיו, העיתונות הכתובה ועוד......  הכול נעשה אינסטנט והלייק הפך להיות האישור לקביעת רמה או איכות של כל תופעה שמועלית, כולם פועלים כדי לקבל את הלייק הזה, את האישור, או את ההסכמה הזאת מהאנשים שבסביבתם.

יכול להיות שזה נושא עם אינטרס או בלעדיו. לפעמים מדובר בתא משפחתי, חברים, ארגון עובדים, ועוד. ועכשיו מדאיגה אותי העובדה שתרבות הרייטינג והקרדיט גלשה לתחום הפוליטי. לא עוד אידיאלים. לא עוד עקרונות, לא עוד סדרי עדיפויות, הכול נעשה אינסטנט ללא דיונים מעמיקים, ללא מחשבה מעמיקה והחשיבה העיקרית שנעשית לגבי כל החלטה היא ההתייחסות למה יאמרו האנשים מאותה קבוצת יחוס.

הדבר הפך להיות קריטי וחמור בעיניי כאשר החל קרב הקרדיטים על תפקיד שר הביטחון. תחילה שר הביטחון לשעבר ליברמן מתפטר לאחר חוסר החלטיותו במלחמה מול החמאס בעזה. הוא ממהר להתפטר על מנת שלא תדבק בו הססנות פוליטית לאור הצהרותיו הקיצוניות בעבר.

הוא איננו נלחם על עקרונותיו ואינו מיישם את הצהרותיו הדבר היחיד שמוביל אותו היא הישרדותו הפוליטית בקרב מצביעי הימין. לאחר מכן בנט שר החינוך רואה בתפקיד שר הביטחון קרש קפיצה לעמדת ראש הממשלה וכדי לחזק את מעמדו בקרב בוחריו מציב הוא אולטימטום לראש הממשלה. אך ראש הממשלה שהבין מיד מכוח הישרדותו הפוליטית המוכחת שבנט אינו אלא מבקש לעצמו קרדיט לא נבהל והאשים אותו שאם אכן יתעקש על תפקיד שר הביטחון ממשלת הימין תיפול.

המושג ממשלת ימין תיפול הפך לגנאי  למי שמנסה לעמוד על עקרונותיו, כאילו "ויהודה שנית לא תיפול"  בנט שעשה את שיקולי הרייטינג שלו הבין שעדיף לקבל רייטינג נוסף בשמירת ממשלת הימין מאשר להילחם על עקרונותיו, קיפל את זנבו ושב למלונה. ואילו ראש הממשלה זכה ברייטינג נוסף והמחדל של הססנותו וחוסר נחישותו אל מול החמאס נשכח כלא היה.

שכחו כבר את תושבי הדרום ואת סבלם. שכחו את ההרתעה מול החמאס וקוששו להם יותר רייטינג ויותר מצביעים. היושרה הפוליטית והלחימה על העקרונות הפכה להיות שולית, נותרה רק המלחמה על קולות הימין מי יותר חזק.

כך גם השכם והערב עולים להם חוקים שאינם נחוצים, שבאים רק כדי להגביר רייטינג, כמו חוק הנאמנות בתרבות שאין מאחוריו כלום אלא הצהרתיות לשמה. גם אם נעזוב לרגע את חופש הביטוי ואת חופש התרבות הרי גם היום קיים חוק על כל פעילות תרבותית שנעשית כנגד המדינה וניתן להפעיל אותו במידת הצורך, אלא ששרת התרבות רגב לא מעניינה באמת אכיפת החוק, היא איתרה כדרכה נושא בתחומה שייתן לה קרדיט בקרב מצביעי מרכז הליכוד ויעמיד אותה כלוחמת וכמחוקקת חסרת פשרות, האפשרות שחוק זה יפגע ביצירה התרבותית או שיפגע בדימויה של מדינת ישראל אינו מעניינה.

כך גם חוק הנאמנות שכבר דנו בו כאן במדור זה ועוד בחוקים אחרים. תרבות הרייטינג שולטת. גם השר כחלון התקפל לנוכח העובדה שעיתוי הבחירות עכשיו לא ייטיב עמו ולא באמת בשיקולים ענייניים  אל מול המצב הביטחוני שעמד לאחרונה על הפרק.

כולם עסוקים בפופוליזם זול. מגדיל לעשות שימוש ברייטינג הוא חבר הכנסת חזן, אשר בכל נושא בו הוא מזהה התלהמות יצרית הוא שם, כדי לדבר בשמם של מצביעיו הלוחמניים, לעיתים הוא מזכיר לי את לירן " חולצה אפורה" אשר מגיע לכל אירוע ומצטלם ברקע.

גם ראש הממשלה שמבין את חוסר נחישותו מול החמאס לאור הביקורת הקשה שהוטחה בפניו מקרב התושבים בעוטף עזה ומקרב מצביעי הימין הלהוטים לתגובה קשה אל מול החמאס ובצדק במקרה זה. מצא לו תרוץ מבית ספרו היצירתי והצהיר, אנו נמצאים במצב בטחוני קשה, שכובל את ידיי. מצב לכאורה חסוי ולא ידוע. ולכן אינני יכול לספר עליו.

"לא דובים ולא יער", זהו תרוץ עלוב אשר שם בספק את אמינותו. כי מה שעניין אותו באמת, באותו רגע היא הישרדותו הפוליטית ומניעת סחף הירידה בסקרים וברייטינג שלו ושל ממשלתו. מעולם לא נתקבלו החלטות שכאלה לאור מצב בטחוני עלום. וגם אם יש מצב שכזה שלא ניתן להוכיח אותו האם בכלל ראש ממשלה צריך להשתמש בסיבה שכזו?

בעבר נטענו טיעונים רציניים וסיבות רציניות מוכחות ואילו את המצבים העלומים השאירו מאחורי מעטה סודיות. השימוש בסיבה כזו שלא ניתן להוכיח אותה מופנית שוב אל עצירת סחף הרייטינג היורד ואל מצביעי הימין אשר חיפשו סיבה טובה לתרץ את חוסר תגובתו והססנותו של המנהיג הבלתי מעורער ו"אשרי המאמין". באחד הטורים שלי בעבר דיברתי על "קץ האידיאולוגיה", אומנם אנו בעידן של "קץ האידיאולוגיה" אבל כאן כבר לא מדובר בקץ האידיאולוגיה אלא סחף אינטרסנטי צר אל עבר תרבות הרייטינג ואל מצביעי הלייקים" אשר באמצעותם נקבעות החלטות הנוגעות למהות חיינו ולשמירה על מדינתנו, לסיכום תרבות הרייטינג טובה לתחום הטלוויזיה והבידור ולרשתות החברתיות ולא להחלטות על גורלנו.

כציבור עלינו לשים לב היטב שלא יעבדו עלינו. אני כותב טור זה כעמדה כנגד תרבות הרייטינג בתחום הפוליטי לאור הסחף שנגלה אלינו לאחרונה. הדוגמאות שהובאו כאן הם דוגמאות אקטואליות לשימוש הציני הזה, אך אין זה אומר שתרבות זאת איננה נחלתם של מפלגות שונות משמאל ומימין אלא שבנושאים מהותיים עסקינן ולכן כציבור צריכים אנו להיות ערים לנושאים הבוערים והחשובים העומדים על הפרק, שנוגעים בגורלנו זאת על מנת שנדע להפעיל את "חכמת ההמונים" בזמן אקוטי, כי הסחף הזה עלול להוביל אותנו במדרון תלול. עלינו לפקוח ענינו ואוזנינו כדי לשמור על עתידנו ביחד במדינתנו.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: