יום שלישי, 20 באפריל 2021, ח' אייר ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 054-2425199

בלוגים ביבנה

בלוגים, בלוגים ביבנה, בלוג ביבנה, טור ביבנה, טור אישי ביבנה, דבר העורך סטטוס יבנה, דבר העורך סטטוס יבנט

טור דעה - ציון בן שטרית

אנחנו לא קול אחד, לא צבע אחד, לא אהבה אחת, לא רגש אחד, לא דעה אחת

פורסם בתאריך:


אנחנו עם אחד ויש לנו ישראל אחת. יש לנו ריבוי דעות והשקפות עולם רבות, ומחשבות שונות, ודרכים שונות, ויש בינינו יהודים דתיים וחילונים, וגם חצי יהודים ולא יהודים, וגם מיעוטים שונים, ערבים , דרוזים, בדווים, צ׳רקסים, ועוד.

 

וכולם רוצים לחיות בארץ ישראל בארצו של העם היהודי, כן זוהי ארץ בחירה, ארץ שהיא אם ואב, ארץ המעניקה ביטחון אחווה ורעות, וכל אחד אוהב את הארץ הזו בדרכו שלו ומגלה הוא לאורך השנים את נאמנותו ומצהיר בקולי קולות זו ארצי מולדתי אך רוצה אני גם להביע את דעתי, גם לצדד וגם למחות, גם לבקר וגם להחמיא, ורוצה אני גם לאהוב וגם להתחתן בדרכי שלי וגם להתחתן עם בחיר ליבי וגם לתקוף החלטות שאינן לרוחי וגם להשתמש בכלים שכולם משתמשים כדי להביע את דעתם בצורה בהירה ונחושה כי גם לי מותר, לא אל תשלחו אותי לעזה, אל תשלחו אותי לסוריה.

 

זה הקול שלי מכאן וכשהוא ישמע שם בארצות החושך הוא יאיר את אורה של ארץ ישראל הליברלית והאיתנה, אני לא מערערת על קיומה של הארץ הזאת אני בשר מבשרה אני מגנה עליה כמו שאתם מגנים עליה אני נלחמת עליה כמו שאתם נלחמים עליה אני עוזרת לכם לראות לעיתים את המציאות בצורה קצת שונה כדי להאיר את עינכם, אין צורך לפחד ממני, אני איתכם ובעדכם הפחד שלכם אינו נובע מהביקורת שלי הוא נובע מפחד העבר לאבד את ארצנו, האם איננו מספיק חזקים כדי לשמוע ביקורת שונה ולהתמודד איתה ואולי גם לתקן בחברתינו את הטעון תיקון. האם אין לנו גם ביקורות קשות בקרבנו של יהודים כמונו המעוררות זעם רב עד כדי התעוררות הפחד לאבד את ארצנו? מימין ומשמאל, וכשאני מביעה ומגנה בצורה רהוטה ברשתות התקשורת הערביות עומדת נכוחה ומסבירה את עמדתה הצודקת של מדינת ישראל האם רק אז אני ראויה? כמה פעמים אני צריכה להצדיק בכל פעם מחדש את נאמנותי?

 

אינכם מבינים כמה קשה הוא הדבר לעמוד מנגד ולהביע דעות שונות משני הצדדים ולהיות מותקפת גם על ידי היהודים שאני אוהבת,אלו שחיים במדינה שלי ואיתם קשרתי שותפות גורל. ומהצד השני מותקפת ומאוימת על ידי הערבים הנוצרים והמוסלמים הרואים בי בשר מבשרם. הקול שלי אשר נשמע מעל גלי האתר וחותך כאווחת סכין את הדעות הבנאליות של כולם הוא הקול הבא, זהו הקול אשר נופל על אוזניים המטיבות לשמוע, מעצם נוכחותי מעצם מוצאי מעצם היותי חופשיה לדבר להחמיא ולמחות הוא קולה של ארץ ישראל, הוא הקול אשר אנו מחכים לו. לקול הזה אנחנו מייחלים שישמע מכולם על ידי כל המיעוטים ועל ידי כל היהודים. זהו קול החופש, זהו קול השוויון, זה הקול אשר מתגבר על כל פחד, על כל איום, זהו קול שמגן עלינו ולא פוגע בנו. כן אני גם מעזה להתחתן עם יהודי כי הוא בחירת ליבי האם עד כאן תחבקו אותי? האם עד כאן אני יכולה להתקרב אל העם היהודי? הרי כל השנים רציתם אותי קרובה, רציתם אותי לצידכם.

 

האם אסור לי, אל פחד המטרה שלי איננה התבוללות של העם היהודי, אני בסך הכל אוהבת, מקרבת, מחבקת, ומחזקת, אנחנו לא קול אחד, לא צבע אחד ולא דת אחת, אבל לנו מטרה משותפת לחיות בארץ ישראל כשווה בין שווים בנאמנות למדינה שלי ולעם היהודי אך גם אתם חבקו אותי בבקשה, קרבו אותי, כי לקול שלי יש אולי צבע שונה, אבל קולו שווה לאחווה משותפת ולבניה משותפת של ארץ ישראל. בנימה אישית, זהו קולם של כל השונים המתאמצים להיות חלק מהחברה, של הנכים, של אלו שצבעם שונה, של אלה שהדת שלהם לא הוכחה, ועוד תקשיבו לקולות האחרים משם תבוא ישועתנו.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: