יום שלישי, 20 באפריל 2021, ח' אייר ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 054-2425199

בלוגים ביבנה

בלוגים, בלוגים ביבנה, בלוג ביבנה, טור ביבנה, טור אישי ביבנה, דבר העורך סטטוס יבנה, דבר העורך סטטוס יבנט

טור דעה - ציון בן שטרית

מונדיאל 2018 מונדיאל של הקבוצות הקטנות ושל הטקטיקה והכושר הגופני ורק ישראל שוב לא כאן כמה חבל.

פורסם בתאריך:


 

איזו חגיגה לעיניים לחוות ולצפות במשחקי הכדורגל ובצופים הנלהבים של כל מדינה. אוהדים רבים אשר מגיעים ממדינות רבות לבושים בצבעי הנבחרות השונות, להקות להקות של אוהדים מחוץ למגרשים שרים בגרון ניחר ובתוך המגרשים אווירה מחשמלת של אוהדים המעודדים את נבחרותיהם, כשעל פניהם הבעות של שמחה ולעיתים אכזבה.

בין מתח לדאגה, אך הם לא יפסיקו לעודד כי זו הנבחרת שלהם אלו השחקנים שלהם והם מייצגים את מדינתם. אוהדים המגיעים ממרחקים של אלפי קילומטרים רק כדי לצפות בנבחרתם ולייצג את מולדתם, לחלקם אפילו אין פרוטה בכיסם אבל את מי זה מעניין העיקר שהם שם מעודדים את נבחרתם וחווים את החוויה הגדולה ביותר לכל אוהד כדור רגל. בין הנבחרות המייצגות קבוצות ממדינות קטנות כמו איסלנד שאוכלוסייתה מונה כ 300.000 אלף תושבים בלבד אך שחקני איסלנד לא נופלים ברמתם ובכושרם הגופני מנבחרות חזקות מהם ומשחקנים ידועים ובעלי שם. או נבחרת מעולה כמו אורוגוואי שאוכליסית מדינתם מונה בסך הכול 2.000.000 נפש והם רוקדים את הכדורגל על המגרש.

השחקנים של כל הנבחרות חדורי מוטיבציה עם עמידה טקטית על המגרש ועם כושר גופני מעולה עד כי לא ניכר הפער בין הנבחרות ובין השחקנים יידועי שם המשתכרים במיליונים רבים לבין אלה המשחקים בליגות חובבים. הלב נצבט למראה נבחרות כמו טוניסיה, מרוקו, מצריים, ערב הסעודית, המצליחות להעפיל למונדיאל ורק אנחנו עדיין בציפייה ובתקווה שאולי יקרה איזה שהוא נס. רבותיי לא נס ולא ניסים מנטליות ישראלית מצד אחד וחוסר רצינות מצד קברניטי הספורט בישראל כמו התאחדות לכדורגל מצד שני, שחקנים בישראל המשתכרים מעל ומעבר לתרומתם על המגרש וחוסר משמעת טקטית וספורטיבית.

כל שחקן בישראל הוא כוכב לפני שהוא שחקן. שחקנים שאינם משקיעים באימונים טקטיים ובאימוני כושר. כל שחקן על המגרש רוצה להיות כוכב אך אינו עושה את תפקידו הספציפי ואת משימות ההגנה האפורות. אי הצלחת נבחרת ישראל ושחקניה מתבטאת אמנם בסופו של דבר על המגרש אך חוסר היכולת על המגרש היא תולדה של חינוך אשר מבטא את תחלואי החברה הישראלית ואת המנטליות הישראלית. ההערכה לנבחרת ואת מה שהיא מייצגת. חוסר משמעת עצמית.

כל אחד רוצה להיות כוכב עוד לפני מילוי חובותיו הטקטיות. אורח חיים ספורטיבי לקוי. זה בהיבט הפרט בהיבט הכללי, מנהלי קבוצות ואגודות המשקיעים כסף רב בשחקנים שאינם ראויים. חוסר מקצועיות של מאמנים ואגודות הספורט. הסתפקות במועט. בהביט האוהדים יש אהדה ללא תנאי של הקבוצות ואהדה עם תנאים של הנבחרת המייצגת את המדינה. יש קבוצות שטוענות שהקבוצה שלהם איננה מייצגת את המדינה כלומר יש זילות בייצוג המדינה. יש שחקנים שלא רואים את הצטרפותם לנבחרת כפסגת שאיפותיהם.

יש קהל ואוהדים אשר בזים ומדכאים שחקנים בשל שנאתם לקבוצה אותם הם מייצגים. בנבחרות אחרות כשהשחקנים לובשים את המדים הלאומיים הם שוכחים את כל היריבויות ונרתמים כולם למטרה אחת ייצוג מדינתם בכבוד.

תחשבו כמה יפה היה לו נבחרת ישראל היו עולים למונדיאל כשהדגלים שלנו מתנופפים ונטע ברזילי הייתה שרה "סופר גול" וכמה זה היה תורם להסברה שלנו בעולם וכמה זה היה תורם לגאווה שלנו כעם וכמייצרי חדשות טובות. כמה זה היה תורם לשחקנים שמגיעים לגג העולם. כמה זה היה תורם למאמנים. כמה זה היה תורם לנו האוהדים ובכלל לחוות את החגיגה הגדולה הזאת.

אך אני במצב הזה כבר לא חי באשלייה שהפעם זה יקרה כי במצב הזה אנחנו והכדורגל שלנו רחוקים שנות אור מכל הנבחרות במונדיאל ורק שינוי מהותי במנטליות שלנו וברצינות שלנו ובהתייחסות שלנו אל הנבחרת ואל הגופים המייצגים רק אז נוכל להגיע להישגים ולהתגאות. פעם מקובל היה לחשוב שחסר מתקנים וחסרים כספים להשקעה ולכן לא מצליחים ואני אומר לכם שחסרה נשמה שחסרה אמונה ושחסרה התייחסות הולמת להעלאת קרנו של הכדורגל שלנו.

יואילו שרי התרבות והספורט לעשות מהפכה בהתאחדות הכדורגל ובקברניטי הספורט ולהתייחס אל הכדורגל כמשימה לאומית עם יעדים ועם תוצאות נמדדות ואולי בעוד עשור נראה תוצאות.

ובינתיים נמשיך אנחנו להנות ולעודד את הקבוצות הקטנות שהבינו זאת לפנינו ומגיעות להישגים והלוואי שנתחיל מעכשיו לתקן ולשפר כי המלאכה מרובה ונותרה רק התקווה.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: